מאבק על השבת

לחצו כאן  להמשך 

זה סיפור על מרכז קניות שנפתח בשכונה חדשה ביבנה שכמעט שינה את כל פניה של העיר

התחברנו לנושא מתוך אמונה משותפת בערכים של שוויון, סובלנות וכבוד האדם וחירותו. ערכים אלו, הם שהביאו לעבודה משותפת על נושא מאבק השבת ביבנה.
אני, שיראל, נולדתי וגדלתי ביבנה. כילדה ביליתי את שעות הפנאי שלי בישיבה בפארקים ובגני שעשועים עם חבריי, כי לא היה לנו היכן לבלות.  ברוב שעות הבילוי שלנו היינו עסוקים בלברוח או להתחבא מפני הפקחים שניסו לגרש אותנו עקב תלונות השכנים. כך יבנה הייתה זכורה לי עד היום- עיר ללא תרבות פנאי ובילוי.
רוב השנים היה קיים בעיר צביון דתי, שהיה מקובל על כולם, ושמר על ההרמוניה בין הדתיים לחילונים. בשנים האחרונות מספר הדתיים בעיר הולך ומתמעט בעקבות הקמת שכונה חדשה ביבנה- השכונה הירוקה שהביאה עימה תושבים חילונים ממרכז הארץ.  
עם בניית השכונה ובתוכה מרכז רוגובין הייתה תחושה של שינוי באוויר. סוף סוף לילדים של יבנה וגם למבוגרים יש אפשרות ליהנות מהעיר שלהם כמו שצריך ולא לחפש מפלט בערים אחרות. כאשר התחיל המאבק בעיר בין הדתיים לחילונים, הרגשתי שזה לא צודק, ששוב פעם נלקחת מיבנה האפשרות לחוות אותה כעיר ככל דבר.
תחושות אלו ליוו עוד תושבים חילונים ביבנה, חדשים וותיקים.
 
מהצד השני, אני, איילה, נולדתי וגדלתי בחיפה. עיר שבה, לעומת יבנה, קיימת תרבות פנאי ובילוי. יש בה קולנוע, בתי קפה ותאטרון. אני רואה את חיפה  כעיר בה מוסלמים , נוצרים ויהודים חיים בדו קיום. מבחינתי זה מובן מאליו שבחג המולד אזורים מסוימים בעיר יהיו מקושטים בעצי אשוח ואורות, ביום כיפור בתי העסק של תושבים ערבים יהיו פתוחים, ובצום הרמדאן יהיו סגורים.
 מבחינתי חיפה היא הוכחה חיה  לדרך של "חייה ותן לחיות". אני חושבת שהדבר יכול להיות אפשרי בכל מקום שנרצה, גם ביבנה.

לורם איפסום דולור
סיט אמט קונסקטורר

לורם איפסום דולור
סיט אמט קונסקטורר

​לא סתם